האלבום The Wall של Pink Floyd רומז על המשכיות אינסופית.
השיר האחרון, Outside the Wall, מסתיים במילים “Isn’t this where…”, והאלבום מתחיל במילים “'we came in?”.
מקור: ויקיפדיה.
5 לייקים
אלבום מדהים!
והאזנה נעימה למי שעשית לו חשק…
3 לייקים
אלבום מדהים בהחלט! הייתי חורשת עליו בלופים בימים שרוג’ר ווטרס לא היה כזה דוש מעפן 
2 לייקים
אז בתור גרופי של פינק פלויד שעטיפת אלבום Dark side of the moon תלויה לו בחדר כבר 20 שנה, גם האלבום Dark side of the moon בנוי בצורה מעגלית. האלבום נפתח בדפיקות לב המסמלות לידה (ואת הצרחה בפתיחה המדמה את צעקות הלידה) ומיד מתחיל השיר breathe.
בסוף האלבום יש fade out של דפיקות הלב המראות את דפיקות הלב האחרונות של האדם.
5 לייקים
לאו־דווקא מעגלית 
אולי הפוך אפילו, התחלה וסוף מוגדרים היטב
לייק 1
ואולי זה כל היופי? שזה נתון לפרשנות? אני רואה בזה משהו מעגלי - “גלגל החיים” - חיים ומוות ושוב חיים. המעגליות בעיני נוצרת כשאותם דפיקות לב של ההתחלה הן אלו של הסוף, ואם תשים את האלבום להיות מנוגן ברצף אז הקטע הזה ממש מתחבר. דפיקות הלב של הסוף ושל ההתחלה ממש מתחברות.
אגב עוד פרט מעניין - האלבום כולו רצוף לחלוטין פרט להפסקה אחת בין השיר the great gig in the sky לשיר money וזה רק בגלל העובדה שהיו חייבים להחליף צד בתקליט.
עד היום או שאני שומע את האלבום ברצף (42 דקות) או שלא שומע בכלל. זה אולי פלצני אבל בעיני זאת יצירה אחת.
3 לייקים