פשוט נשמע לי הגיוני מאחר שהן עושות את אותה פעולה בדיוק… (לא?)
היי,
האינטואיציה שלך למניעת קוד כפול נכונה.
מה שעושים במקרים כאלו כדי להימנע מקוד כפול הוא לכתוב פונקציה פנימית (מוגנת) ולקרוא לה מ־2 פונקציות ששמותיהן מובנים למשתמש.
תודה על התשובה
אז בעצם יוצרים שלוש פונקציות? זה עדיף גם אם זה קוד של שורה?
יאפ .
למה חשוב שהפוקנציה תהיה מוגנת?
שאלה נוספת חצי קשורה, הפונקציה שיוצרת את נקודת ההתחלה צריכה להתחשב בנקודת הסיום ולהפך? או שבכל אחד מהמקרים אנחנו מניחים שהשני לא קיים עדיין?
אם זו פונקציה שהיא בשימוש בתוך המחלקה (נגיש משתמשים בה כפונקציית עזר בפונקציות אחרות של המחלקה) או שהיא מגדירה אטריביוטים מסויימים… אז אין סיבה שיהיה גישה אליה מבחוץ ואז רצוי להגדיר אותה כפרטית.
הייתי מגדיר קודם את נקודת ההתחלה, ומתחשב בה בהגרלת נקודת הסיום
אם בהוראות כתוב להגריל לשתי הנקודות מספרים מ1 עד 100 אז איך אני יכולה להתחשב בנקודת ההתחלה?
לדעתי יש שני פתרונות אפשריים - לפי מה שים כתב, או בשימוש ביותר מהגרלה אחת. טווח ההגרלה עדיין רלוונטי בכל מקרה