ה־Name-letter Effect הוא הנטייה של אנשים להעדיף אותיות המופיעות בשמם על פני אותיות אחרות באלפבית. בניסויים שבוצעו בשיטות שונות, הנבדקים בחרו באותיות שנמצאות בשמם באופן די עקבי, ולטענתם באופן בלתי־מודע.
התופעה התגלתה על־ידי הפסיכולוג הבלגי Jozef Nuttin בשנת 1985, ונעשו בעקבותיה ניסויים רבים ששוחזרו במעל 15 מדינות, ב־4 מערכות אלפבית שונות. תוצאות המבחן היו זהות ללא קשר לגיל או למגדר. אנשים ששינו את שמם לפני שנים רבות נוטים להעדיף את אותיות שמם החדש. האפקט מתבטא בצורתו המובהקת ביותר עבור תחיליות, אך אפילו כשהתחיליות מושמטות, מושא הבדיקה עדיין נוהג להעדיף את האותיות בשם הפרטי ובשם המשפחה.
רוב האנשים אוהבים את עצמם; שמם נקשר עם האני העצמי שלהם ולכן הם מעדיפים את האותיות של שמם. האפקט נוטה שלא לפעול על אנשים שאינם אוהבים את עצמם. ישנו אפקט דומה עבור המספרים בתאריך יום־ההולדת של אנשים – הם יטו להעדיף מספרים שמתארים את היום בחודש שבו הם נולדו. לעתים משתמשים במבחן שנקרא Name Letter Preference Task כדי להעריך עד כמה הביטחון העצמי של אדם גבוה.
יש ראיות לכך שהאפקט בא לידי ביטוי בחיים האמיתיים: אנשים נוטים לתרום יותר למטרות כמו הצלת אזור מוכה הוריקנים, אם שם ההוריקן חולק אות ראשונה משותפת עם השם שלהם. במעבדה, אנשים מעדיפים ציוד של חברה הנושאת שם שכולל את האותיות הראשונות של שמם ושם משפחתם.
לקריאה נוספת: