עוד לא - כי אני רוצה להרים את הדיון למקום שבעיניי הוא קצת יותר גבוה.
אני רוצה שכל אחד פה ינסה לעצור לרגע ולחשוב איזה מן סוג של אנשים (מקצוענים) פותח קורס כזה, מבלי לבקש תמורה, ואז גם משקיע בו בסדר הגודל המשוגע הזה שאנחנו רואים כאן.
ולי נראה: שהתשובה היא - “אנשים מוזרים כאלה שעושה להם ממש טוב ללמד”. או יותר ספציפית: אנשים שאוהבים לראות תלמידים שנפתחים להם התיאבון והעיניים.
מבלי להכיר את אנשי הסגל (חוץ מאחד) - אני מוכן להתערב שאלה אנשים ש:
א. סופר מתלהבים לראות תלמיד שמתאמץ ומנסה בכוחות עצמו, או מגדיל ראש וחוקר כדי לדעת עוד.
ב. מאוד מאוד גאים בזה שהחומר שלהם מגרה לתלמידים את הקודקוד, ושולח אותם להתמודד עם כל מני דברים.
אני משוכנע ב-100% שכל אחד מהם שרואה תלמיד: משקיע, מתמודד, חוקר, חושב קדימה, אפילו מתחיל לחבר בין נושאים ורעיונות לבד, עורך לעצמו כל מני ניסויים, נעשה עצמאי…נמלא בהרבה עונג. כי יש פה תלמיד שמתפתח, וגם מראה נכונות לעשות את מה שצריך, מבלי לוותר לעצמו…ואם אתה שואל אותי - זה מה שחבר בא לעשות פה; זו ה-“תמורה” שהחונכים שלנו מקבלים…זה ה-“מנוע” שדוחף אנשים להתנדב ולהעניק מעצמם, וכמה שזה קשה ושוחק - להמשיך לעשות את זה.
אבל מה לדעתכם מרגיש חבר סגל, כשהוא רואה שתלמידים מתוסכלים מזה שהתשובות לשאלות (שהם גאים בזה שהן מאתגרות אותנו לחשוב) לא לעוסות עבורנו?
מה לדעתך עובר לחבר סגל שמשקיע בנו שעות נוספות ורואה שאנשים שואלים שאלות שיש עליהן תשובה במחברת? מגישים לבדיקה תרגיל שלא רץ? (בחייאת, תבדקו!), מחפשים אישור למשהו שאפשר לראות אם הוא עובד נטו מתוך ניסוי, או מקסימום לחפש תשובה בגוגל? מבררים על נושא שכבר נשאל בפורום אשכול וחצי מתחת, וחיפוש קטן כבר היה מניב את התשובה עליה? ח
לא רק שזו לא התפתחות ועצמאיות…
זה קצת גובל בזלזול, ומחורר את המפרסים לגמרי!
ויותר מזה:
אני יכול לומר שבתחום התכנות, זה מאוד מקובל שלא ללעוס לאנשים תשובות. אם תחפשו בכל מני קהילות ישנות (שאני משוכנע שהחונכים פה גדלו לצדן!) - אתם תראו שכשמישהו שואל שאלה, במקום לתת לו תשובה - שולחים אותו עם הפניות איפה הוא יכול לקרוא על מה שמעניין אותו.
אז תארו לעצמכם מה קורה כשמישהו ש-“גדל” על הגישה הזו, וכותב בכוונה שאלות שנועדו לאתגר אותנו לחשוב בעצמנו - רואה שאנשים כועסים על זה שלא פשוט נתנו לנו את התשובות.
האם היה לו כיף להמשיך?
אלה האנשים שהוא רוצה להשקיע בהם?
אנשים שלא מנסים?
אנשים שבמקום להעריך את האתגרים שהוא תכנן - כועסים עליהם?
אנשים שלא סומכים עליו שהדרך שבה הוא מכווין אותם טובה?
אז מה הם רוצים ממנו?
האם יכול להיות, אולי שהוא היה מתחרט על זה שהקורס פתוח לכולם?
אולי הוא היה מעדיף “לחזור אחורה בזמן”, ולפתוח קורס מצומצם, עם אנשים שעברו סינון, ואז לתת להם את ה-“200%” שלו, כי מבחינתו להם זה מגיע?
-אני לא שופר של חברי הסגל, ויכול להיות גם שאני סתם מברבר פה, אבל זה מרגיש ממש כמו משהו שאולי עלול לעבור בראשם של האנשים שמשקיעים בנו ככה, וכאב לי מאוד לראות שהתובנה הזו מתפספסת.
-ובנימה בונה:
החבר’ה שבנו את הקורס יודעים מה הם עושים.
אם אתם באמת רוצים להפיק ממנו את המיטב באמת באמת - תסמכו על התהליך.
(ואם הוא קשה, או קצת “זורק אותנו למים” - אז כנראה יש לכך סיבה טובה!)